קודם כול, מה זה בכלל “טוב”
בונה אתרים טוב הוא לא מי שמוציא את האתר הכי יפה. הוא מי שמוציא אתר שהעסק שלכם יכול לחיות איתו שלוש שנים: מהיר, ניתן לעדכון, רשום על שמכם, ועומד בחוק.
היופי הוא תנאי סף. הוא לא ההבדל. שמונה הבדיקות הבאות הן ההבדל.
שמונה הבדיקות
בקשו שלושה אתרים חיים, ותבדקו אותם בעצמכם
לא צילומי מסך. לא “עיצוב לדוגמה”. כתובות אמיתיות באוויר.
פתחו כל אחת בנייד שלכם, על חבילת הגלישה ולא על הוויי-פיי במשרד, ותספרו שניות. אחר כך הכניסו את הכתובת ל-PageSpeed Insights של גוגל ותראו מה יוצא בטור של הנייד.
אתר אחד איטי זה מקרה. שלושה אתרים איטיים זו שיטת עבודה.
שאלו על שם מי רשום הדומיין ועל שם מי רשום האחסון
זאת הבדיקה הכי חשובה ברשימה, וזאת שהכי פחות שואלים.
הדומיין צריך להיות רשום על שמכם או על שם העסק, עם המייל שלכם ככתובת הבעלים. חשבון האחסון צריך להיות שלכם, ואתם צריכים להיות אלה שמשלמים עליו. גם אם הספק מנהל את הכול בפועל.
ספק שמחזיק את הדומיין שלכם אצלו מחזיק את העסק שלכם בערובה. זה לרוב לא נעשה בזדון, אבל זה כמעט תמיד נגמר לא נעים.
דרשו הצעת מחיר מפורטת, לא מספר אחד
“אתר תדמית, 6,000 ₪” זאת לא הצעת מחיר. זאת כותרת.
הצעה תקינה מפרטת: כמה עמודים, מי כותב את התוכן, מי מספק תמונות, האם יש טופס יצירת קשר, האם מותקנת מערכת מדידה, האם כלול חיבור לגוגל עסקי שלי, כמה סבבי תיקונים כלולים, ומה קורה ביום שאחרי העלייה לאוויר.
לשם השוואה, דף נחיתה מקצועי נע בשוק הישראלי בין 1,500 ל-5,000 ₪, אתר תדמית בעיצוב מותאם בין 3,000 ל-15,000 ₪, וחנות מקוונת מתחילה בסביבות 15,000 ₪. אחסון הוא עוד 300 עד 2,000 ₪ בשנה, ודומיין בין 50 ל-150 ₪ בשנה.
הצעה שנמוכה בהרבה מהטווח הזה היא לא בהכרח רמאות. היא כן אומרת שמשהו לא כלול, ושווה לשאול מה.
ודאו שיש סעיף נגישות בחוזה
אתר חדש של עסק שמחזורו מעל 100,000 ₪ בשנה בממוצע חייב לעמוד בתקן ישראלי 5568 ברמה AA, לפי תקנה 35 לתקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. עוסק פטור, או עסק שמחזורו נמוך מהסכום הזה, פטורים מכך.
איגוד האינטרנט הישראלי מפרסם נוסח מומלץ להכנסה לחוזה מול המפתח. בתמצית, הוא מחייב את הספק להצהיר שהאתר יכלול את מלוא התאמות הנגישות הנדרשות בתקנה 35, לפי תקן 5568, ברמה AA לכל הפחות. אפשר להעתיק אותו מעמוד התקנות שלהם ולהדביק בהסכם.
שני דברים שכדאי לדעת. ראשית, אין בישראל תו תקן מחייב לאתרים, אז מי שמוכר לכם “אישור נגישות” מוכר לכם ביטחון, לא מסמך משפטי. שנית, תוסף שמוסיף כפתור נגישות בפינת המסך הוא לא הנגשה. הוא כפתור.
בנוסף, גם אתר פטור חייב לפרסם באופן נגיש את דרכי ההתקשרות עם העסק, ואתר מונגש חייב הצהרת נגישות באתר.
שאלו מה קורה ביום שאחרי
אתר וורדפרס הוא תוכנה, ותוכנה מתעדכנת. ארבע שאלות:
- מי מעדכן את המערכת ואת התוספים, ובאיזו תדירות
- איפה נשמרים הגיבויים, כל כמה זמן, וכמה זמן אחורה
- מה זמן התגובה כשמשהו נשבר
- כמה זה עולה בחודש, ומה בדיוק כלול בסכום
אם אין תשובה לשאלות האלה, ההנחה הבטוחה היא שהתשובה היא “אתם”.
ודאו שאתם מקבלים גישת מנהל
משתמש בהרשאת מנהל ראשי, על המייל שלכם. לא “עורך”. לא “אחרי שנסיים”.
אין סיבה טובה למנוע מכם גישה לאתר שלכם. יש סיבות לא טובות.
היזהרו משתי הבטחות
הראשונה: “מקום ראשון בגוגל”. אף אחד לא יכול להתחייב על זה, כי אף אחד לא שולט באלגוריתם. ספק רציני מדבר על יעדים מדידים, למשל כמה פניות בחודש או אילו ביטויים ריאליים לעסק שלכם.
השנייה: “אתר ב-299 ₪ לחודש, בלי עלות הקמה”. תקראו את האותיות הקטנות. במודלים כאלה האתר לרוב נשאר בבעלות הספק, והתשלום לא נגמר לעולם. אחרי שלוש שנים שילמתם יותר ממה שעולה אתר מלא, ואין לכם נכס.
שכירות היא לא בעלות. לפעמים שכירות היא בדיוק מה שנכון לכם. רק תדעו מה חתמתם.
בקשו לראות את התהליך, לא רק את התוצר
ספק מסודר יודע להגיד מה קורה בכל שלב ומתי: אפיון, עיצוב, בנייה, תוכן, בדיקות, עלייה לאוויר. הוא גם יודע להגיד כמה זמן זה ייקח ומה הוא צריך מכם כדי לעמוד בזה. אצלי זה כתוב בעמוד התהליך שלי.
אתר תדמית סטנדרטי לוקח בין שבועיים לחודש מהרגע שהתוכן בידיים. רוב העיכובים בפרויקטים נובעים מהמתנה לתוכן ולתמונות מהלקוח, לא מהמפתח. ספק טוב יגיד לכם את זה מראש, ולא בשבוע החמישי.
דגלים אדומים ומה לעשות איתם
| מה אתם שומעים | מה זה אומר | מה לעשות |
|---|---|---|
| “אין צורך בחוזה, סיכמנו בוואטסאפ” | אין הגדרה למה כלול ומתי הפרויקט נגמר | בקשו מסמך, גם אם הוא בן עמוד אחד |
| “אני ארשום את הדומיין, ככה יותר פשוט” | הנכס המרכזי לא על שמכם | תרשמו בעצמכם, זה עשר דקות |
| “מקום ראשון בגוגל תוך חודש” | הבטחה שאי אפשר לקיים | בקשו יעדים מדידים במקום |
| “נגישות? יש תוסף” | לא עומד בתקנה | בקשו סעיף נגישות מפורש בחוזה |
| “אין לי אתרים להראות, הכול חסוי” | אין הוכחת ביצוע | בקשו לפחות אתר חי אחד |
| “אני אתן לך גישה בסוף” | אתם תלויים בו לכל שינוי | בקשו הרשאת מנהל כבר בהתחלה |
כבר בניתם אתר ואתם לא בטוחים
אפשר לבדוק בדיעבד, ורוב הדברים ניתנים לתיקון. חמש בדיקות שאפשר לעשות היום, בלי לשאול אף אחד:
- חפשו “whois” והזינו את הדומיין שלכם. תראו על שם מי הוא רשום
- הריצו את הכתובת ב-PageSpeed Insights ותראו את הציון בנייד
- נסו להיכנס לניהול האתר. אם אין לכם סיסמה, זאת התשובה
- שאלו את הספק מתי היה הגיבוי האחרון. תבקשו לראות אותו
- בדקו אם יש באתר הצהרת נגישות, ואם היא מעודכנת
שאלות נפוצות
מה עושים אם הדומיין רשום על שם הספק?
מבקשים העברה. זה תהליך סטנדרטי שלוקח כמה ימים ולרוב עולה מעט או כלום. אם הספק מסרב או מתנה את זה בתשלום חריג, זה הזמן להתייעץ, ובכל מקרה לא להמשיך לבנות שם.
עדיף פרילנסר או חברה?
שניהם עובדים. פרילנסר לרוב זול יותר וזמין יותר, אבל תלוי באדם אחד. חברה יקרה יותר ויציבה יותר, אבל אתם לא תמיד מדברים עם מי שבונה בפועל. הבדיקות ברשימה הזאת רלוונטיות לשניהם באותה מידה.
כמה סבבי תיקונים זה סביר?
שניים עד שלושה סבבים על העיצוב, ועוד סבב אחרי העלייה לאוויר. העיקר שהמספר יהיה כתוב מראש, כדי שלא תגיעו לוויכוח בשבוע האחרון.
צריך לשלם מראש?
מקדמה של 30% עד 50% היא נוהג מקובל. תשלום מלא מראש הוא לא. הקפידו שהתשלום האחרון ישולם רק אחרי שהאתר באוויר ואתם מרוצים.
רוצים שאעבור על ההצעה שקיבלתם?
שלחו לי אותה. אגיד לכם מה חסר בה ומה הייתי שואל, גם אם בסוף תבחרו במישהו אחר.
דברו איתי
כתיבת תגובה